הילה פרנקו Msc.OT
הדרכת הורים
ריפוי בעיסוק לילדים
חישה, תנועה וגוף
המפגש הראשוני של התינוק עם העולם מתרחש דרך הגוף. המערכת החושית-תנועתית (סנסו-מוטורית) היא המערכת הראשונה להתפתח באופן משמעתי ודרכה התינוק לומד את העולם. התינוק חווה כל מיני גירויים חושיים- קולות, מראות, מגע, מנחים, תחושות פנימיות של רעב ועייפות. המערכת החושית מעבירה את המידע למוח שמתרגם אותו ומפעיל תגובה בהתאם. לדוגמה תחושת רעב פנימית או רעש חזק ומפתיע יתורגמו כתחושה לא נעימה ויביאו את התינוק לבכות על מנת לאותת להורים- אני צריך אתכם.
המערכת החושית-תנועתית ממשיכה להתפתח כל הזמן ככל הילדים גדלים. והיא גם הבסיס להתפתחות של תפקודים אחרים- קוגניטיביים, רגשיים וכד'. ככל שאנו ההורים נתמוך בהתפתחות זו, על מנת אפשור ודרבון לחוויות חושיות ותנועתיות מגוונות ומיטיבות, כך נסייע לילדינו להיות בטוחים, עצמאיים ויעילים בתפקודם היומיומי בעולם.
כולנו מכירים כהורים את אבני הדרך ההתפתחותיות ה"גדולות" מבחינה תנועתית : מתהפך, זוחל, יושב, הולך וכו'. חשוב שנהיה מודעים לכך שההתפתחות התנועתית ממשיכה, הופכת מדויקת ואיכותית יותר ככל הילדים גדלים.
הרבה קשיים יומיומיים, כמו קושי להתארגן, לצייר, להתלבש, לאכול, לכתוב, לשחק ועוד, עשויים לנבוע ממצבים שקשורים למערכת החושית-תנועתית, כמו: תשתיות גופניות חלשות, לקות התפתחותית בקואורדינציה (DCD), ליקוי בעיבוד חושי ועוד.
לעיתים קרובות ילדים שכאלה יצליחו "להסתדר". לדוגמה, הם לא יהיו הספורטאים הכי "טובים", אבל יצליחו לשחק במתקני גן השעשועים ולהתמסר בכדור עם חברים. במצב כזה, בו לא קיים קושי תפקודי, והילד מצליח לתפקד בצורה שהוא רוצה וגאה בה אבל הוא קצת "מסורבל", יכול להיות שבאמת אין צורך בהתערבות טיפולית.
לעומת זאת, במידה וילדיכם מתקשה להשתתף בעיסוק שמשמעותי עבורו בחיי היומיום, לדוגמה חוג כדורגל שכל חבריו הולכים אליו והוא מתבייש כי הוא "לא טוב" בזה, ילד בוגר שלא מצליח להתלבש לבד, ילד בכיתה א'- ב' שמאוד מתקשה בכתיבה, או כל מצב אחר שמהווה אתגר, יש לבחון את האפשרות שהוא זקוק לטיפול בריפוי בעיסוק.
ליקוי בעיבוד חושי :
מהרגע שתינוק נולד הוא חווה את העולם דרך החושים. זו החוויה הראשונית ביותר ולכן היא גם מאוד עוצמתית וחשובה. , מגע הבגד על הגוף, קרן האור מהחלון, קולה של אמא, טעם החלב, התחושה של הגוף כשאני מעורסל בחיק אבא... כל אלה הן חוויות חושיות (סנסוריות) ראשוניות אותן התינוק מעבד כל הזמן תוך כדי הסתגלות לעולם.
החוויות הסנסוריות מעצבות את האופן בו התינוק חווה ומפרש את העולם, כך שהן חלק מהחוויה הרגשית של התינוק. בנוסף, המערכת התנועתית (מוטורית) מתפתחת בין היתר בתגובה לחוויות החושיות, לכן חוויות אלו משמעותיות גם להתפתחות התנועה.
לאופן שבו ילד או ילדה מעבדים מידע חושי קוראים "פרופיל חושי". הוא משתנה בין ילדים ויכול להשתנות במהלך השנים אצל אותו הילד או הילדה.
רוב הילדים יעבדו מידע חושי בצורה "תקינה". זה אומר שהמוח יקבל את המידע שמגיע מהסביבה ומפנים הגוף, יעשה אינטגרציה, ייתן לו פרשנות, וינחה את הגוף להגיב בהתאם. לדוגמה, אם ילד ייגע במשהו חם, המידע החושי הזה של טמפרטורה גבוהה מדי יגיע למוח, המוח יפרש אותו וישר ינחה את המערכת התנועתית להרחיק את היד.
כ-30% מהילדים מתמודדים עם מצב שנקרא "ליקוי בעיבוד חושי". משמעות הדבר היא שגירויים חושיים פנימיים וחיצוניים נחווים ומתורגמים באופן לא מותאם, בעוצמה גבוהה מדי פחותה מדי, משובשת, ולכן גם התגובה של הילד/ה תהיה לא מותאמת לגירוי.
לליקוי בעיבוד חושי תהיינה השלכות רבות על תפקוד הילד/ה ביומיום : רגישות למרקמים (הפתק בחולצה, התפר בגרביים, מגוון מצומצם של מאכלים), קשיי התארגנות, חשש מתנועה (התנתקות מהקרקע, התנדנדות, טיפוס לגובה) קשיי בציור וגזירה, תנועתיות יתר, מגע לא מותאם באחרים וחפצים, עצבנות יתר, קשיים חברתיים (קושי לחלוק מרחב עם אחרים, קושי לחלוק), רמת פעילות מונמכת (עייפות, "מעופפות") ועוד.
לליקוי בעיבוד חושי יש מענה טיפולי, שניתן על ידי מרפאות ומרפאים בעיסוק. יש המון דרכים לעזור, גם דרך טיפול פרטני בילד וגם דרך הדרכת ההורים והצוות החינוכי.
במידה ואתם מרגישים שילדכם מתמודד עם אתגרים בתחום זה מוזמנים לפנות ו/או לקרוא את המאמר "ילד חוש-חש" להסבר מפורט יותר.
קשיים באכילה והאכלה בקרב ילדים:
הורים רבים מתמודדים עם אתגר לא פשוט של קשיי האכלה עם ילדיהם : סרבנות אכילה, בררנות קיצונית באכילה, קשיי לעיסה ועוד. קשיי אכילה בעבר הוגדרו כבעיה פסיכולוגית או התנהגותית, והמענה ניתן בהתאם, ע"י אנשי מקצוע מעולם בריאות הנפש.
בעשורים האחרונים מחקרים מלמדים שכ-90% מבעיות אכילה מקורם בליקויים סנסו-מוטוריים (עיבוד חושי ויכולות סנסו-מוטוריות של הפה). בהמשך מתלווים אליהם גם רבדים רגשיים והתנהגותיים באופן בלתי נמנע.
בעקבות למידה משמעותית זו, נעשתה חלוקה אבחנתית בין הפרעות אכילה (אנורקסיה ובולימיה) שמקורן בהפרעות פסיכולוגיות בדימוי הגוף, לבין קשיי האכלה וגדילה אצל ילדים שנובעים מליקוי תפקודי במיומנויות סנסו-מוטוריות הנדרשות לאכילה יעילה.
שיטת SOS הבינלאומית לטיפול בבעיות האכלה וגדילה מספקת מענה לילדים דרך אסטרטגיות המותאמות לקשיים הסנסו-מוטוריים שיצרו את הבעיה מתחילתה. תהליך הטיפול מתחיל מזיהוי השלב ההתפתחותי המדויק בו נוצר הקושי ומיפוי היכולות הסנסו-מוטוריות של הילד/ה. בהמשך נבנית תכנית אישית המיושמת דרך משחק ותקשורת חיובית, ומלמדת את הילד כיצד לאכול באופן המותאם לצרכיו האישיים תוך פיתוח המיומנויות החסרות.
הטיפול מספק להורים את הידע הדרוש להבנת הקושי והתמודדות עמו בחיי היומיום בבית.