ילדים חוש-חש : ליקוי בויסות חושי

ילדים חוש-חש זה שם חיבה שהמצאתי במיוחד לכל אותם הילדים והילדות שמתמודדים עם ליקוי בעיבוד חושי : Sensory modulation disorder (SMD).

בהמשך נרחיב ונסביר מהו ליקוי בעיבוד חושי, כיצד הוא משפיע על התפקוד היומיומי ומה ניתן לעשות. 

אך תחילה, איך אנחנו ההורים יודעים אם אנחנו מגדלים ילד או ילדה חוש-חשים?

אפשר להתחיל מהרשימה הבאה :

​

• תפרים/מרקמים/ תוויות בבגדים מפריעים לילדי

• ילדי מתנגד לגרוב גרביים/ללבוש בגדים ארוכים או קצרים בתחלופת העונה

• ילדי מתנגד או מביע אי נוחות מרחצת ידיים /  מקלחת / חפיפת שיער/צחצוח שיניים

• ילדי מתנגד לסירוק שיער  /  תספורת

• ילדי נמנע מלהתלכלך (בזמן יצירה, משחק, אכילה)

• ילדי נמנע ממגע בפלסטלינה / חול / דבק / צבעי ידיים / מים

• לילדי מפריעים אורות חזקים או מהבהבים

• ילדי מעדיף להיות בחושך

• לילדי מפריעים ריחות חזקים 

• לילדי מפריעים קולות חזקים כמו אמבולנס, נביחות כלב, מכשירי חשמל רועשים וכד'

• ילדי נראה מסורבל בתנועותיו

• ילדי נוטה ליפול / להיתקל / לדרוך על מכשולים

• ילדי מתקשה בפעילויות תנועתיות כמו קפיצה / דילוג / טיפוס / ריצה וכד'

• ילדי נמנע מפעילויות תנועה וספורט

• ילדי מתקשה לרכב על אופניים או תלת אופן

• ילדי מתקשה לזרוק ולתפוס כדור

• ילדי מעדיף פעילויות שקטות בישיבה

• ילדי מתקשה לתפעל חפצים כמו משחקים, סכו"ם וכד' 

• ילדי לא שם לב כשנפצע או כשמקבל מכה

• ילדי לא שם לב כשמתלכלך בפניו בזמן הארוחה

• ילדי לא מרגיש כשנוגעים בו

• ילדי לא שם לב כשקוראים בשמו

• ילדי לא שם לב לרעשים חזקים בסביבה

• ילדי נוטה לדחוס מזון רב לפה בבת אחת כשאוכל

• לילדי יש רצון תמידי וחזק להתנדנד / להיות הפוך / להתנגש באנשים או חפצים / לגעת בחפצים / להיות בתנועה

• ילדי מתקשה לשבת בשקט באופן שמקשה על תפקודו היומיומי בבית, בגן, בבית הספר

• ילדי נוטה לעבור במהירות מפעילות לפעילות מבלי לסיימן

• לילדי יש רצון תמידי וחזק לגעת באנשים באופן ומידה שזה מפריע להם

• ילדי נהנה במיוחד ממים 

• לילדי יש רצון חזק ותמידי ללקק חפצים / להכניס חפצים לפה / להכניס ידיים לפה / ללעוס חפצים / לנשק יתר על המידה

• ילדי נושך אחרים

• ילדי מדבר בקול רם מדי המפריע לאחרים בסביבתו

• ילדי נהנה לשמוע טלוויזיה או מוזיקה חזק מאוד

• ילדי נראה "חלש" ומתקשה להפעיל כוח מספק בפעילויות כמו פתיחת דלת, הרמת חפצים, אחיזת כלי כתיבה לאורך זמן וכו'.

• ילדי מתעייף במהירות מפעילויות פיזיות רגילות לגילו

• ילדי מתקשה לשמור על שיווי משקל בגן השעשועים, בעליה וירידה במדרגות וכד'

• ילדי מתקשה לשבת זקוף לאורך זמן ו"נמרח" על הכסא או מתכופף קדימה

• ילדי מרבה לנוח / לשכב / לבצע פעילויות בישיבה

• ילדי נשען על ידיו / על אדם אחר / על רהיט בזמן ישיבה או עמידה

 

שאלון זה הוא שאלון סינון מקוצר מתוך , ולא משמש לאבחנה. אבחנה כמובן נעשית על ידי מרפאה בעיסוק מוסמכת שמבצעת תהליך הערכה יסודי ומעמיק. אך אם סימנתם  היגדים מתוך הרשימה, סביר להניח שלילדיכם יש ליקוי בעיבוד חושי ושזה משפיע על התפקוד היומיומי שלו.ה. אז בואי נדבר קצת על מה זה בדיוק אומר ומה עושים עם זה.

 

מהו תהליך העיבוד חושי?

בכל רגע נתון אנחנו מקבלים המון מידע חושי חיצוני (מראות, קולות, ריחות, מגע) ופנימי (ממערכות הגוף שלנו- שרירים, מפרקים, איברים פנימיים). המידע הזה זורם כל הזמן פנימה, דרך איברי החישה השונים בכל רחבי הגוף, ומגיע למוח שאחראי על עיבודו. המוח מבצע תהליך פענוח ואינטגרציה של כל המידע מהחושים השונים ומייצר תמונת מצב שמאפשרת לנו להגיב לסביבה באופן מותאם, מסתגל ומיטיב.

רוב האנשים מכירים את 5 החושים החיצוניים- ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. ואכן, ברוב שעות הערות שלנו, אנחנו שומעים קולות, רואים מראות, מריחים ריחות מהסביבה, חווים טעמים וגופנו בא במגע עם חפצים ומרקמים שונים.

בואי וניתן דוגמה לתהליך העיבוד של חוש השמיעה : אם אני הולכת ברחוב ושומעת מישהו קורא בשמי. הצלילים נקלטים דרך האוזן, עוברים דרך עצב השמיעה אל המוח שמפרש אותם ונותן להם משמעות- השם שלי. אז המוח נותן הוראה להגיב בהתאם : אני אסתובב עם הגוף לכיוון ממנו הגיע הקול, העיניים יחפשו מישהו מוכר, הזיכרון ינסה לשלוף מידע לגבי הקול ששמעתי והאם אני מזהה אותו וכו'. זו דוגמה לתהליך עיבוד בסיסי מאוד. תהליכים כאלה מתרחשים כל הזמן באופן דינאמי ומעגלי בכל מערכות החישה ומאפשרים לנו לתפקד בחיי היומיום שלנו.

בנוסף לחושים החיצוניים המוכרים, קיימות עוד 3  מערכות חישה פנימיות:

המערכת הפרופריוצפטיבית שמספקת לנו מידע עמוק מהגידים, המפרקים והשרירים לגבי תנוחות ותנועות הגוף.

המערכת הווסטיבולרית שמספקת לנו מידע לגבי מנח הגוף שלנו ביחס למרחב- עומד, שוכב, נופל, נוטה. זו המערכת שמאפשרת לנו לשמור על איזון ושיווי משקל במרחב.

המערכת האינטרוספטית שמספקת לנו מידע לגבי תחושות פנימיות ואחראית לוויסות של רעב, צמא, עיכול, חום גוף, מצב עוררות, שינה, מצב רוח ועוד.

​

כאשר תהליכי העיבוד החושי תקינים, המוח מעבד באופן רציף ובלתי פוסק את כל המידע שזורם אלינו, עושה אינטגרציה של כל המידע שמגיע מכל מערכות החישה ומאפשר לנו להגיב באופן מותאם לכל דבר שקורה לנו. כך אנחנו יכולים להתנהל באופן יעיל ומווסת בחיי היומיום שלנו.

תהליך העיבוד החושי משתנה מאדם לאדם ובמהלך החיים. הוא מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים וברוב המקרים הוא תקין ומאפשר התנהלות מותאמת בעולם. 

 

מה קורה שיש ליקוי בתהליכי העיבוד החושי ?

​

ליקוי בעיבוד חושי : Sensory Modulation Disorder

ליקוי בעיבוד חושי הוא מצב בו גירויים חושיים לא מעובדים בצורה תקינה ע"י המערכת הנוירולוגית. התוצאה היא תגובה לא מותאמת לסביבה שמייצרת קשיים תפקודיים. בגלל שהגירוי נחווה באופן לא מאוזן, גם התגובה לגירוי היא לא מאוזנת, לא מותאמת.

בשני קצוות הקשת של תהליך העיבוד החושי הנורמטיבי נמצא הליקוי בעיבוד חושי.

 

צד אחד של הליקוי בעיבוד חושי הוא רגישות יתר : מצב בו סף התגובה הנוירולוגי הוא נמוך וכל גירוי נרשם. התגובה לגירוי היא מהירה יותר, אינטנסיבית יותר ולמשך זמן ארוך יותר, כך שהילד מוצף מעוצמת הגירוי. ליטוף עדין ומרפרף נחווה כמגע כואב או לא נעים, אדם שמדבר לידי בקול "רגיל" נשמע לי כצועק, ריח בושם של קולגה שאף אחד אחר לא שם לב אליו גורם לי למחנק ועוד.

 

איך זה ייראה?

ילדים עם תגובתיות יתר הם ילדים "מוצפים". הם חווים את המידע החושי בעוצמה חזקה מדי כל הזמן ולכן העולם הופך להיות מרחב לא רגוע שמייצר עבור הילד חוויה של אי שקט ואי וודאות, "אני לא יודע מאיפה יגיע הגירוי המציף הבא...". חוויית ההצפה עשויה להוביל לכל מיני התנהגויות שמתחלקות בגדול לשניים :

תגובתיות יתר -התנגדות מוגברת, מוסחות, עצבנות לא מוסברת, תוקפנות, תנועתיות יתר ועוד. אלה הילדים שיגיבו בהתנגדות/בכי/צעקות לחפיפת שיער, סירוק שיער, גזיזת ציפורניים וכו'. ילדים שלא יעזו לאכול מאכלים במרקם מסוים. יחושו פחד/רתיעה מרעשים חזקים כמו אמבולנס, מעבד מזון וכד'. יחושו אי נוחות/יירתעו ממגע "טיפוסי" כמו חיבוק, נשיקה, ליטוף ועוד.

ילדים בתגובתיות יתר נוטים להיות באופן כללי עצבניים ורגזנים יותר כי הם כל הזמן בהתמודדות חושית, כל הזמן משקיעים מאמץ ואנרגיה בניסיון לווסת את עצמם. מה שלעיתים קרובות גורם להם להיות פחות פנויים למשחק, אינטראקציה עם אחרים, למידה ואפילו יכול להקשות עליהם בתהליכים כמו הרגעות והירדמות.

 

הימנעות- ילדים שנמנעים מפעילויות ועיסוקים שונים, התבודדות, העדפה רק לפעילויות מוכרות ועוד. ההימנעות יוצרת מרחב בטוח בו בוודאות הם לא יצטרכו לחוות גירוי מציף. אם אני לא אצטרף לפעילות ביומולדת, אני לא אצטרך לדאוג שאחרים יגעו בי ויעוררו בי תחושות לא נעימות. אם לא אלך לפארק, לא אצטרך להתמודד עם נביחות הכלבים המפחידות. אלה ילדים שפחות נשים אליהם לב כי הם לא מעוררים "רעש", והחשש הוא שנפספס אותם ולא נעניק להם טיפול מתאים. וכיוון שמיומנויות וכישורים שונים נרכשים דרך התנסות, הילד הנמנע יפתח חסרים ופערים התפתחותיים בתפקודים שונים.  

 

מהצד השני של הקשת החושית יש תת-רגישות : מצב בו סף התגובה הנוירולוגי גבוה, גירויים "רגילים" בכלל לא נרשמים במוח, הם נחווים חלש מדי, לא עוברים עיבוד ואינטגרציה ולכן המוח לא מפיק תגובה שמתייחסת אליהם. ילד שקוראים בשמו או נוגעים בכתפו והוא לא שם לב, חוטף מכה חזקה ולא מגיב אליה, ילד שכל פניו מלוכלכות ממזון וזה כלל לא מפריע לו ועוד.

 

איך זה ייראה?

ילדים עם תת תגובתיות אלה ילדים שלא מרגישים את מה שקורה להם וסביבם, המידע החושי צריך להיות ממש חזק או מובחן כדי שהם ישימו לב אליו ויגיבו. גם במצבים של תת רגישות נראה תגובות התנהגותיות שבגדול נחלקות לשני סוגים:

תת תגובתיות- תגובות איטיות או לא מורגשות, אדישות, עייפות, חוסר התחברות, חסר בביטויים רגשיים של התלהבות והנאה. אלה ילדים לאים, נראים קצת מרחפים, לא מורגשים... לוקח להם זמן להגיב על משהו שמראים להם, כשהם מקבלים מכה חזקה נראה כאילו הם לא חשים כלל כאב, לא שמים לב אם הבגד או הנעליים הפוכים על הגוף, ההבעות הרגשיות שלהם לא מובחנות" הם לא ממש מתרגשים/כועסים, רמות היוזמה שלהם לחקירה, משחק ואינטראקציה נמוכות ביחס לגילם, הם ילמדו לאט יותר ביחס לאחרים ועוד. 

 

חיפוש סנסורי- במקרה הזה הילד בעצם רוצה לפצות על התת רגישות ויוצא לחפש באופן אקטיבי גירויים בסביבה שיאפשרו לו להרגיש את הגוף שלו ולהגביר את רמת העוררות.  את הגירויים האלה הוא משיג באמצעות התנהגויות היוצרות חישה אינטנסיבית. אלה ילדים שעשויים להשתולל הרבה, לדבר בקול רם מדי, לגעת בחפצים ובאנשים באופן לא מותאם, ללעוס חפצים או להכניס ידיים לפה, לנוע או להתנדנד באופן לא מותאם בזמן ישיבה ועוד.   

חשוב לציין שאסכולות מסוימות רואות בחיפוש סנסורי תוצאה של  תת רגישות ואחרות רואות בה ליקוי חושי בפני עצמו. 

 

פרופיל חושי הוא מורכב. יכול להיות מצב בו לילד יש תת רגישות במערכת חושית אחת ורגישות יתר באחרת.

פרופיל חושי הוא דינאמי. יכול להיות שהוא ישתנה במהלך החיים.

זה זמן חשוב לעצור ולציין, שחלק מההתנהגויות שתיארנו יכולות להיות תוצאה של לקויות אחרות כמו הפרעת קשב ולכן חשוב שגורם מקצועי יבצע תהליך אבחון מסודר.

אז אחרי שהבנו מה זה ליקוי בעיבוד חושי איך הוא נראה בפועל, כעת נדבר על טיפול והתייחסות למצב.

 

טיפול בליקוי בויסות חושי

טיפול ריפוי בעיסוק :

הטיפול בריפוי בעיסוק יאפשר לבצע אבחון מקיף ומעמיק של הפרופיל של הילד, האתגרים, הצרכים והעוצמות שלו. במסגרת הטיפול הילד יתנסה בחוויות סנסו-מוטורית שונות, שיספקו לו חוויות של הצלחה, יאפשרו לו ללמוד על עצמו מבחינה חושית ויעניקו למערכות החוש השונות את המענה המתאים בכדי שיתפתחו באופן יעיל ומיטיב. 

 

הדרכת הורים כחלק מהטיפול בריפוי בעיסוק:

הדרכת הורים ע"י מרפאה בעיסוק שמטפלת בילדנו תאפשר לנו :

1. היכרות עם הפרופיל החושי של ילדינו והשפעתו על תפקוד הילד. הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים וצריכים לעשות כהורים לילד עם ליקוי בעיבוד חושי הוא להכיר ולהבין את הפרופיל החושי שלו. ההבנה מאפשרת לנו בראש ובראשונה להבין את ההתנהגויות של הילד. למה הוא צורח כשחופפים לו את הראש, למה הוא לא מצליח לשבת וכל הזמן בתנועה, למה צריך לקרוא לו 5 פעמים עד שהוא מגיב... אלה התנהגויות שיכולות להכעיס אותנו אם לא מבינים מה המקור שלהן. ברגע שמבינים שהילד מתנהג ככה הגלל הליקוי בעיבוד חושי יש לנו יותר אמפתיה ואנחנו מבינים שהוא לא סתם "מופרע" או עושה לנו דווקא. וזה כבר חשוב.

2. היכרות עם פעילויות מווסתות המותאמות לפרופיל של הילד שלנו. אחרי שהבנו מה הפרופיל החושי, נשאף להבין מה אנחנו יכולים לעשות בבית כדי לסייע לילדנו להיות מווסת יותר, ולתמוך בהתפתחות תקינה של מערכות החוש שלו. אילו פעילויות אפשר להציע לילד בהתאם לפרופיל שלו, שיעזרו לו להיות יותר רגוע, מאורגן ופנוי להשתתף בעיסוקים משמעותיים של משחק, למידה, אינטראקציה חברתית ועוד. יש המון דברים שניתן לעשות בבית כדי להקל על פעילויות מאתגרות מבחינה חושית כמו צחצוח שיניים, התלבשות, אכילה ועוד.

 

הדרכת המסגרת החינוכית :

ילדנו מבלים חלק ניכר משעות היום בגן והפרופיל החושי שלהם משפיע גם על התפקוד שלהם בגן. מרפאה בעיסוק תוכל להדריך את הצוות החינוכי כיצד לסייע לילד להתמודד עם האתגרים החושיים בגן, פעילויות מווסתות שניתן לשלב בשגרת הגן, ואיך לעזור לילד בהתמודדויות שונות בראייה סנסו-מוטורית.

 

בהצלחה, תהנו מהביחד